מעבּד מזוֹן

(אוֹ אבנר מבקר)

חיפוש

אמסטרדם, אפריל 2019: חלק ג’ ואחרון

זה היה הערב האחרון בגיחתי לאמסטרדם עם שלל מאכלים, קוקטיילים וארוחת דגים בהפתעה עם קינוח לא שגרתי.

בתפריט:

6 באפריל.
יום טיול מלא שלישי. יום קצת מעונן אבל בלי גשם. את הקפה והמאפה של הבוקר נשנשתי בבית קפה שכונתי חביב בשם Caffè il Momento לא רחוק מכיכר דאם והארמון המלכותי. אין צילומים. קפה ופרוסת עוגה סטנדרטיים.

עד הצהריים עשיתי קילומטרז’ים בשוטטות ברחובות העיר. הנה כמה תמונות מייצגות..

 

 

 

 

רציתי לאכול צהריים באחת המסעדות האינדונזיות במרכז העיר, אבל השתיים שבחנתי שהיו פתוחות בצהריים היו נטושות מסועדים ולא התחשק לי לשבת לבד במסעדה. לכן נכנסתי אקראית לבר-מסעדה שהיה בסביבה ושזכרתי שצוין לטובה בכמה אתרי המלצות.

GUTS – צהריים קלילים על הבר:

בר-מסעדה קטן עם 2 קומות ששוכן סמוך לכיכר רמברנדט (Rembrandtplein). ישבתי על הבר הקטן במפלס התחתון שצופה למטבח הפתוח הקטן. בשעה 13:00 בה נכנסתי למסעדה ישב זוג אחד על הבר ועוד 3 חבר’ה ישבו באחד השולחנות. בהמשך הגיעו עוד כמה סועדים. המקום הוא חלק מקבוצת מסעדות בשם Breda Group שבבעלותה עוד כמה מסעדות, העיקרית היא Breda ועוד אחת היא מסעדה בשם Pita (שכשמה מציעה בין השאר קבב ופלאפל בפיתות). השפים והבעלים של המסעדות הם Guillaume de Beer ו- Freek van Noortwijk. את מסעדת GUTS הם פתחו בשנת 2015 תחת השם Guts & Glory. בתחילת 2019 הלך ה-Glory ונשאר רק GUTS.

 

התחלתי בבירה. IPA מקומית. 4.75 יורו.

תפריט המסעדה משתנה פעם ב-3 חודשים. יש מגוון אפשרויות, כולל ארוחת טעימות בהפתעה. היות ובערב ציפתה לי ארוחת דגים מוזמנת מראש הסתפקתי בנשנושים מהתפריט הרגיל שכולל מנות פיוז’ן שונות בהשפעות עולמיות שונות. התפריט הנוכחי הוא בהשפעה צרפתית.

סיפתח של 2 ספיישלים על חשבון הבית שניתן כחלק מהארוחה: לחם שטוח שחור עם דיו של דיונון, חמאה חומה, בצל מקורמל, אגוזי לוז, קייל. טעים לאללה. פשוט מצוין. לצדו – מנה קטנה של גזרים מזוגגים עם קרם גזר חריף ויוגורט. נחמד ביותר. יופי של צ’ופרים לסועדי הצהריים.

 

 

מנה ראשונה שהזמנתי: תפוחי אדמה ברביקיו עם חמאת אצות, בצל, עירית ושמן זית. מנת תוספת פשוטה, מדויקת, וטעימה מאד. 6.50 יורו.

 

מנה נוספת: נאגטס של שקדי עגל עם סלסה ורדה. נאגטס פריכים של שקדי עגל מטוגנים (אחד מחומרי הגלם האהובים עליי). קראנצ’י בחוץ. רך בפנים. רוטב/מטבל קרמי וטעים. איך זה יכול להיות רע? 12.50 יורו.


ארוחת הצהריים החטופה והזריזה ב-GUTS הייתה טעימה ומהנה מאד. גם ממעט המנות שהזמנתי ניכר שהחבר’ה כאן הם מקצוענים שיודעים לבשל.

אחרי ארוחת הצהריים המשכתי בשוטטות. בין השאר עברתי ליד כיכר Nieuwmarkt ובניין De Waag. בימי שבת פועל שם שוק איכרים חביב.

אחד הדוכנים היה דוכן פטריות עם משהו כמו 17 סוגים שונים של פטריות. המוכרת אמרה לי שזה רק חלק מההיצע השלם שלהם.

כולל סוג אחד צהוב.

בהמשך – סיבוב ברובע החלונות האדומים שכצפוי המה אדם. ועוד חנות גבינות – Henri Willig, שיש לה לא מעט סניפים במרכז אמסטרדם.

קצת לפני שעה 18:00 קפצתי לשתות קוקטייל ערב (או שניים) בבר קוקטיילים בעל מוניטין שנפתח בכל יום בשעה די מוקדמת כבר בשעה 17:30.

Tales & Spirits – בר קוקטיילים איכותי ומעניין:

בר שמדורג במקום ה-31 בדירוג 50 הברים הטובים בעולם לשנת 2018. יצא לי לנסות כמה ברים מאותו דירוג בשנתיים-שלוש האחרונות גם בגיחות לערים אחרות (Salmon Guru במדריד, The Clumsies באתונה). כולם התבררו כמוצלחים ומעניינים במיוחד. גם Tales & Spirits לא אכזב. לא הבר הכי מגניב ויפה מבחינת עיצוב (לטעמי מצועצע ומגובב משהו) אבל אחלה בר, צוות וקוקטיילים. למי שרעב – יש גם תפריט אוכל לא קטן. מחירי הקוקטיילים נעים בין 8.50 יורו ל-15 יורו. נדמה לי שעל שני הקוקטיילים שלי שילמתי משהו כמו 24 או 25 יורו, כולל צלוחית תפוצ’יפס home made.

יש להם ממש ספר קוקטיילים עם אינספור אופציות של קוקטיילים, חלקם מאד מורכבים, ועל כל אחד יש סיפור (החלק של ה-Tales). אפשר ללכת לאיבוד בשלל האפשרויות. נתתי את מבטחי בברמן המצוין. אמרתי לו מה אני אוהב והוא רקח לי קוקטייל ראשון (ועוד אחד בהמשך). שניהם לא חלק מהתפריט הקוקטיילים הרגיל. לצערי אני לא ממש זוכר מה שתיתי. זה היה אלכוהולי, אינטנסיבי ומשובח מאד.

 

הברמן בפעולה.

הקוקטייל השני.

הגיחה שלי ל-Tales & Spirits הייתה קצרה יחסית. אני בטוח שכיף להעביר כאן ערב של שתייה ואוכל, עם שלל קוקטיילים מצוינים ויצירתיים.

ארוחת הערב ציפתה לי במסעדת דגים שהזמנתי אליה מקום מראש. לערב האחרון התלבטתי בין 3 מסעדות לא ממושלנות: John Dory – מסעדת דגים ומאכלי ים, Pesca – אף היא מסעדה שמתמחה במאכלי ים ו-Daalder -מסעדת פיוז’ן מודרנית ויצירתית של שף שהיה כמה שנים סו-שף של מושיק רוט במסעדתו האמסטרדמית שמחזיקה ב-2 כוכבי מישלן. ב-3 המסעדות הללו יש אופציה לארוחת טעימות “בהפתעה”. בסופו של דבר הזמנתי מקום באחת שהייתה הכי קרובה פיזית למלון שלי: John Dory.

John Dory – ארוחת דגים בהפתעה:

מסעדת דגים ומאכלי ים ששוכנת בחלק הדרומי של חגורת התעלות, בבית אחסון ישן ומרשים שנבנה ב-1680 ועבר חידוש. המסעדה נפתחה בתחילת 2016 ע”י 2 שפים: Arjan Wennekes ו- Sonny Speelman. שניהם בעלי ניסיון ממסעדות דגים אחרות. לערב האחרון רציתי ארוחת מאכלי ים כהלכתה ו-John Dory או כמו שהיא מכונה John Dory Vistronomie או John Dory Fishtronomy נראתה מתאימה, ולכן הזמנתי אליה מקום מראש לשעה 20:00. הקונספט של המסעדה: הדגים שולטים. מי שלא אוהב מאכלי ים שיחפש מקום אחר לאכול בו. כל היצע הדגים הוא של דגה מקומית שמוגשת כאן במגוון סגנונות וטכניקות מודרניות.

יש במסעדה הלא קטנה 2 קומות. התחתונה כולת מספר שולחנות שצופים למטבח הפתוח. העליונה כוללת את חלל הישיבה המרכזי. לא חשבתי מראש להזמין דווקא למפלס התחתון. בדיעבד זו הייתה טעות כי המפלס ההוא מואר יותר, צפוף פחות וצופה היטב לאקשן במטבח שזה תמיד מעניין.

המפלס התחתון שכולל אופציה להזמין מקום ב”שולחן השף” ממש על המטבח.
לא יודע למה לא חשבתי על זה מראש.

המפלס העליון בו ישבתי. הזמנתי מקום לשעה 20:00. המסעדה הייתה מלאה כבר אז. החלל כפרי ונעים אבל סידור השולחנות למעלה צפוף מדי לטעמי. הצפיפות היחסית מתעצמת בעיקר כשהמלצרים (ויש לא מעט כאלה) עוברים שוב ושוב ליד השולחנות עם מגשים עמוסי צלחות. תזזיתי משהו והאקוסטיקה בהתאם. מזכיר מסעדות בארץ שדוחסות יותר מדי שולחנות בפחות מדי שטח.

 

יין. לבן יבש יווני דווקא. Savatiano 2017 של Pyrgos Sophias. חביב. עלה 7 יורו.

למסעדה אין תפריט קבוע. הוא משתנה תדיר בהתאם להיצע הדגים ולשיגעונות של השפים. מוטיב ההפתעה הוא לא רק של הסועדים שלא יודעים מה יקבלו אלא גם של השפים עצמם, בכל יום, כשהם באים לבחון את היצע הדגה של ספקי הדגים שלהם. נחמד. ניתן לבחור אחת מ-4 ארוחות טעימות: 4 מנות ב-45 יורו, 6 מנות ב-65 יורו, 8 מנות ב-85 יורו ו-10 מנות ב-95 יורו. לא זול אבל כשחושבים על מחירי דגים ופירות ים טריים גם לא נורא. אני בחרתי בארוחת 6 מנות.

התחלתי באויסטר. למעשה אויסטר שטוח מהחלק הדרומי של הולנד-גבול בלגיה. מנה אופציונלית מחוץ לתפריט 6 המנות. 4.50 יורו. אויסטר טרי ואיכותי כמו שכתוב בספר עם מטבל חומץ יין ושאלוט עוקצני. מצוין.

מנות פתיחה קטנות. עדיין pre ארוחה רשמית.
מיני טורטייה עם מילוי חרפרף שכלל צ’יפוטלה, מקרון עם מוס הרינג ועוד אחד ששכחתי את זהותו. כולם היו חביבים מאד וטעימים.

לחם עם חמאה ואבקת אצות.

מנה ראשונה בין השש: מקרל מעושן עם סלק בכמה וריאציות (כולל סורבה) וקרם פרש וחזרת. מנה טובה ומהנה מאד. שילוב מוצלח של טעם מעושן מהמקרל הנהדר ושל מתקתקות הסלק. בהחלט מנתה שיצרה ציפיות גבוהות מאד מיתר המנות.

 

מנה שנייה: טרין קר של תמנון עם אורז שחור, מיונז דיו, קרם גזר ועגבנייה 1/2 מיובשת. התמנון היה עשוי היטב וכך גם שאר המרכיבים אבל המנה שאמנם הייתה טעימה סבלה ממעט אנמיות ותיבול חסר. קרם הגזר גם לא התאים כאן בעיניי. מה שבטוח – קצת מלח וקצת חריפות היו עושים כאן נפלאות. מנה מעט מפוספסת.

 

מנה שלישית: פילה הייק (hake – בקלה) עם קרם דלעת, בצל אדום וקפיר ליים עם קצף לובסטר. חזרנו למוטב. מנה מצוינת. נתח פילה קטן של דג נהדר. נוכחות מצוינת של הקפיר ליים וקצף לובסטר טעים ביותר. ואני רק שואל – אם יש קצף לובסטר איפה הלובסטר עצמו?

 

מנה רביעית: פילה סי-בס עם וריאציות של סלרי, חמאה חומה וטוויל אגוזי לוז. עוד מנה טובה מאד. מנה מלאת טעם ומרקמים עם דג איכותי שעשוי מצוין ועם מרכיבים שקשה לפשל אתם.

 

מנה חמישית: שוב פילה דג. הפעם דג Sea Bream עם קרם של חציל, ארטישוק וזוקיני, ובצד – פירה עם קרמבל מעושן. למעט קרם החציל שהיה מעט מוזר ומריר, שאר האלמנטים היו מצוינים. אין טענות. הפירה היה יוצא מן הכלל אף הוא. הבעיה שלי – זה בדיוק אותו קונספט של המנה הקודמת גם אם הרכיבים שונים: שוב פילה דג (בפעם השלישית). שוב קרמים וירקות. הייתי מאד רוצה לראות כאן מנה מעט שונה – למשל פרי ים או צדפה מבושלת כלשהי. (או דווקא במקום אחת המנות הקודמות איזושהי מנת דג נא).

 

מנה שישית: קינוח. כאן יכולתי לבחור אחת מ-3 אופציות. משהו עם שוקולד, מגש גבינות (אם זכור לי נכון) ואת הקינוח שבחרתי. קינוח שלא כולל דג אבל כולל מרכיב מפתיע מאד: כבד אווז. אכן כן. קינוח כבד אווז צרוב עם גלידת פורצ’יני וקרמל מלוח ואפילו טוויל דקיק וקריספי של עור של עוף. על העור הקריספי הייתי מוותר. שאר הקינוח היה טוב מאד, כולל הכבד אווז. גלידת הפורצ’יני והקרמל המלוח היו נהדרים. יש מנות שהן על הסף בין מנות ראשונות לקינוח, למשל הברולה פורצ’יני של קיטשן מרקט. גם המנה הזו עם ליטושים קטנים יכולה להיות מוגשת כמנה ראשונה מלוחה/מתוקה. ב-John Dory השכילו השפים להפוך את זה לקינוח אמתי, עם איזון טעמים מוצלח.

 

זו הייתה ארוחה טובה מאד עם תמורה טובה לכסף. 6 המנות עלו 65 יורו ויחד עם כל השאר שילמתי 79.50 יורו. לא זול אבל לא נורא. יצאתי מפוצץ לגמרי. אני בהחלט מאמין שגם מארוחת 4 מנות אפשר לצאת שבע לחלוטין. הארוחה כולה ארכה קצת יותר משעתיים. הצוות היה יעיל וטוב אבל כשהמסעדה מלאה כמו שהייתה לא היה להם יותר מדי זמן לנימוקים והסברים על המנות ומרכיביהן.

נהניתי כאן יותר מאשר ב-Sinne מהיום הראשון שמחזיקה בכוכב מישלן. להערכתי במסעדה לא מכוונים לכוכב מישלן, אבל הפוטנציאל שם. אם הם היו מחדדים ומגוונים מעט את המנות בארוחת הטעימות (עוד פרי ים על חשבון פילה דג או מנת דג נא כלשהו), מורידים 3-4 שולחנות וע”י כך מאפשרים שירות רגוע יותר ופחות תזזיתי עם יותר תשומת לב לכל סועד, בהחלט הם היו יכולים לקבל כוכב מישלן. חומרי גלם, יכולות בישול, טכניקות וטעמים יש להם.

זה היה הערב האחרון בגיחתי לאמסטרדם. בבוקר המחרת חזרתי בשלום לת”א, בזמן למימוש זכותי הדמוקרטית…
אמסטרדם היא עיר רגועה למדי וחביבה למדי. לא מהמרתקות באירופה (עם כל הכבוד לקופי שופס). לא מהיפות באירופה. אבל מהנחמדות ביבשת. הקולינריה? לא בשורה גדולה. מהדגימות שלי טעים, נעים ונחמד כאן אבל בלי בשורות יוצאות דופן, עם יוצאת מהכלל אחת – 212 הממושלנת שהארוחה שלי בה נכנסת בקלות ל-10 הארוחות הטובות שאכלתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוזמנים לשתף:

האלבום המלא: