מעבּד מזוֹן

(אוֹ אבנר מבקר)

חיפוש

פריז, ספטמבר 2019: חלק שני

עם מסעדת מישלן צעירה ומוצלחת לצהריים ב-Tomy & Co - וקרפ מושחת לערב ב-Crêperie Little Breizh.

בתפריט:

פריז. 12 בספטמבר – היום המלא השני:

בבוקר, אחרי נשנוש של יוגורט ופירות בדירה, שמנו פעמינו לכיוון האייפל (ויתרנו על כניסה) והמשכנו בהליכה רגועה לאורך פארק שאן דה מארס (Champ de Mars) שלצדו. קצת לפני כן שתינו קפה מחורבן במחיר מופקע בקפה-בראסרי בשם Brasserie de la Tour Eiffel. טעות שלי שלא חיפשתי מקום אחר לפני כן במיקום פחות תיירותי.

לאחר מכן קפצנו לאינווליד ולמוזיאון רודן היפה שבסמוך (הרובע השביעי).

 

 

לצהריים חיפשתי מראש מסעדה מכוכבת שלא רחוקה ממוזיאון רודן (במחיר סביר לצהריים). אופציה שירדתי ממנה הייתה מסעדה בשם August שנמצאת ממש סמוך למוזיאון. על David Toutain המפורסמת, בעלת 2 כוכבים ויתרתי כי תפריט הצהריים מתחיל ב-90 יורו. אם הייתי לבד כנראה שהייתי מנסה. בחרתי במסעדה שיושבת באותו רחוב של David Toutain (פחות מ-50 מטר מפרידים ביניהן ב- Rue Surcouf), בשם Tomy & co, מסעדה די חדשה שקיבלה את כוכב המישלן הראשון שלה השנה. כשעברנו ליד David Toutain נעצרתי כדי לבחון את התפריט התלוי בפתח המסעדה. יצא אלינו המארח והזמין אותנו להיכנס. אמרתי שכבר הזמנתי למסעדה אחרת והוא שאל בעניין איזו. אמרתי ש-Tomy & Co. הוא חייך ואמר לי בתנועת ביטול “They are rubbish” אבל מיד הוסיף שהוא מתלוצץ ושהם מסעדה מעולה. צדק…

Tomy & Co – מסעדת מישלן צעירה ומוצלחת:

המסעדה נפתחה בספטמבר 2016 ע”י שף צעיר בשם Tomy Gousset. שף צרפתי ממוצא קמבודי. ה-Co בשם מתכוון לשותפיו למסעדה: Michel Morais מנהל המסעדה, שותף נוסף – Ludovic Palomba, אדריכל המסעדה Richard Lafond ואשתו של טומי Constance. לשף המסעדה יש ניסיון עשיר שהוא צבר במסעדות מעוטרות, כולל כאלה שהחזיקו ב-3 כוכבים כמו Taillevent, Le Maurice הפריזאיות ו-Daniel Boulud בניו יורק. בינתיים הספיקו השף ושותפיו לפתוח עוד 2 מסעדות בפריז: Hugo & Co (ב-2018) ו-Marco & Co (באפריל 2019). השנה זכתה כאמור Tomy & Co בכוכב המישלן הראשון שלה.

 

 

נכנסנו כ-10 דקות לפני השעה היעודה (13:00). כשנכנסים זה הסלוגן על הקיר. זה כבר גורם לך לחבב אותם מאד.

זה חלל הישיבה. מודרני, נגיש, נעים ופשוט. אפס פלצנות. אהבנו. אני מעדיף מסעדות כאלה בהרבה על פני מסעדות מצועצעות עם שנדלירים, מפות לבנות וסכו”ם מזהב.

התפריט. מייצג לפי השף מטבח שהוא לא מודרני ולא קלאסי. משהו “על-זמני” או נצחי. הרבה מבוסס על שת”פ עם ספק ירקות, פירות ועשבים בשם Tomato & Co שיש לו גן ב-Château de Courances ליד עיירה בשם Fontainebleau. את קירות המסעדה מעטרים איורים של ירקות, פירות ועלי מאכל שמייצגים את 4 העונות. תפריט הצהריים הסטנדרטי כולל 3 מנות בעלות של 50 יורו. ניתן להזמין מנות a-la-carte ואז עלות מנה ראשונה היא 15 יורו, מנה עיקרית 29 יורו וקינוח 13 יורו. (יש מנות שכרוכות בתוספת). תפריט טעימות הערב עולה 75 יורו. השירות כבר כלול. אגב, תפריט הצהריים בימיה הראשונים של המסעדה בתחילת 2017 עלה 45 יורו. כעת 50. וזה אחרי קבלת כוכב המישלן. שאפו למנהלי המסעדה שלא ניצלו את הכוכב להעלות מחירים בשיעור גבוה יותר. תחשבו מה היה קורה במסעדה ישראלית בסיטואציה הזו.

כוס יין מתבקשת. נמזגת מבקבוק אימתני. 16 יורו לכוס. יקר מאד ואיכותי ביותר.

 

הכמות שנמזגה הייתה נדיבה (להערכתי כמעט כפולה מהכוס שלי ב-Louis).

כל אחד מאיתנו הזמין ארוחת 3 מנות לפי בחירתו. בניגוד לארוחה מהיום הקודם, כאן ידענו מראש מה נקבל.

המנה הראשונה של אימא שלי: רביולי דלעת ומסקרפונה עם אגוזי לוז קלויים ופטריות כמהין מבורגונדי. מנה שהייתה כרוכה בתוספת של 7 יורו. מנה נפלאה. רביולי עשוי מושלם. מילוי נהדר. רוטב אגוזי-חמאתי פנטסטי ופטריות כמהין איכותיות במינון נדיב אבל לא משתלט.

 

המנה הראשונה של דורית:
ירקות מהגינה ב-Château de Courance, שומשום ורוטב טחינה. (של הר ברכה כמובן. סתם. לא באמת). היה פה מיקס קיצי ורענן של ירקות (כרובית, אפונים, שעועית) ופירות (תאנים) טריים שבטריים. רוטב ותיבול מצוינים. מנה מאד פשוטה שנשענת על חומרי גלם מצוינים. אחותי מאד נהנתה מהמנה אם כי זו כנראה לא מנה שאני הייתי מזמין.

 

המנה הראשונה שלי: צדפות (cockles ו-clams) ברוטב מרינייר עם אצות ים מסוג נורי ופטריות שימג’י. מנה בתוספת 2 יורו. יאמי. אכלתי לא מעט גרסאות של צדפות או מולים מרינייר. זו כנראה הכי טעימה. האצות והפטריות נתנו כאן עומק טעמים ימיים ואדמתיים. מנה נהדרת.

 

המנה העיקרית של אימא שלי:
פילה דג קוד צלוי, ארטישוקים מבושלים וקרם ארטישוק, תאנים ואגוזי לוז. מנת דג קיצית, רעננה ומוצלחת מאד. גם כאן נותנים לירקות ולפרי מגן הירק שלהם לככב. מנה פשוטה למדי אבל עשויה מצוין על כל מרכיביה. אימא שלי התמוגגה.

 

רק עכשיו כשאני כותב את הפוסט ומתעמק בתפריט אני קולט שעשו לנו החלפה בין המנות העיקריות של אחותי ושלי. זו למעשה יותר פשלה שלי שלא ממש הדגשתי בעיקריות מי הזמין מה ובעיקר שלא שמתי לב למה שקיבלנו. מרוב ששתיהן היו טעימות לנו אפילו קלטנו שאנחנו לא אוכלים את המנות שרצינו. תכלס – פדיחה שלי. ממש חובבנות מצדי ????
מזל שטעמתי גם מהמנה של דורית (שהייתה המנה שלמעשה אני רציתי). היא הייתה פנטסטית. אבל גם זו שאני אכלתי בטעות הייתה יוצאת מן הכלל. מסתבר שטעויות קורות גם במסעדות מישלן. אני כאמור לוקח אחריות. הייתי צריך לשים יותר לב למה שאכלתי.
המנה העיקרית של דורית (שאני הזמנתי):
שקדי עגל צרובים מצופים בכוסמת (מסתבר שאוהבים בפריז כוסמת) לצד ניוקי צרובים, זיתים, עגבניות וצלפים. מנה אדירה. השקדים (שחשבנו שהם חזה פנינית) היו פשוט מופלאים. הרוטב ושאר המרכיבים היו מעולים אף הם. הביסים שטעמתי היו מענגים. עכשיו מתחשק לי לחזור לשם רק בשביל להזמין שוב את המנה הזו שבדיעבד פספסתי…

המנה העיקרית שאני אכלתי (ודורית הזמינה):
חזה פנינית (Guinea Hen) וכבד אווז במאפה של בצק עלים. בצד היה אמור להיות משהו עם חסה אבל במקום היה קרם בטטה או דלעת. לא זוכר. המנה הייתה כאמור יוצאת מן הכלל. מנה מושחתת ועשירה עם טעמי בשר חזקים ורוטב מעולה. מרוב שנהניתי מהטעמים אפילו לא קלטתי שאני לא אוכל את המנה של שקדי העגל. זה אגב מסביר למה כשטעמתי מהמנה של אחותי התמוגגתי כל כך. לא הבנתי איך חזה פנינית הוא כל כך טעים. מסתבר שאלה היו שקדי עגל. בקיצור – יצאתי טמבל.

 

כוס בירה. כי התחשק לי. Bière du Vexin. כוס קטנה למדי שעלתה 4.50 יורו.

קינוחים. כל אחד הזמין אחד וחלקנו את כולם.

גבינת אוסו-איראטי Ossau-Iraty עם ריבת דובדבנים שחורים ופפריקה מעושנת. גבינת כבשים חצי רכה ועזת טעם. מוגשת עם ריבת דובדבנים שחורים מתקתקה ופפריקה מעושנת בצד. פשוט וטעים ביותר. שילוב מצוין.

גלידת תאנים ותות עץ (mulberry), עוגת ספוג ופריחת הדרים. קינוח קיצי מענג. כל אלמנט בו היה טעים ביותר ועשוי מצוין. שילובי מרקמים וטעמים נהדרים. הגלידה – wow. אחלה אחלה.

גנאש שוקולד עם גלידת אגוזי לוז ושזיפים. נתן תחרות חזקה לקינוח הפירותי. קינוח שוקולדי ואגוזי עשיר ומושחת. הגנאש היה מעולה. קרמי ועשיר. הגלידה גם כאן כיכבה. מושלמת. יופי של סיומת לארוחה מעולה.

ישבנו כשעה וחצי במסעדה. נהנינו מאד. מסעדה איכותית, מהנה, מאד לא פורמלית ביחס למסעדת מישלן ועם שירות מצוין, חביב מאד ולא מעיק. המנות כולן היו איכותיות וטעימות ביותר (גם אם לא חדשניות במיוחד). ההבדל המרכזי בין הארוחה הזו לארוחה ב-Louis ביום שלפני היה גודל המנות. כאן אלה היו מנות נדיבות ובגודל ראוי ולא דוגמיות. יכול שב-Louis היו פה ושם מנות יצירתיות וחדשניות יותר אבל הרגשנו שב-Tomy & Co קיבלנו תמורה הרבה יותר טובה לכסף. אחלה מסעדה.

אחרי מנוחת צהריים קלה בדירה לקחנו מטרו לאזור ה-Ile de la Cité, האי הקטן בנהר הסן שבו שוכן הנוטרדאם הסגור לרגל שיפוצים. גם בלי הנוטרדאם יש מספיק מה לראות שם.

 

משם הדרמנו לרובע הלטיני והסתובבנו ברחובותיו שבין היתר מכיל את שכונת סן-ז’רמן דה פרה (Saint Germain des-Prés) ושדרות סן ז’רמן שמכילות אינספור מקומות אוכל, קונדיטוריות ושוקולטיירים. אחד מהם Patrick Roger עם חנות מפונפנת ומנקרת עיניים. נשנשנו דוגמיות נבחרות של כמה פרלינים.

 

 

מתישהו אחה”צ נהנינו גם מגלידה מעולה ב-Grom Gelato בשכונה. לרשת האיטלקית המפורסמת והמשובחת יש סניפים בכל העולם. בפריז יש משהו כמו 8 סניפים. לצערי לא צילמתי.

המשכנו להסתובב ובסביבות 19:30 חשתי רעב ונכנסנו לקרפרייה חמודה בשכונה בשם Crêperie Little Breizh. לא להתבלבל עם הקרפרי המפורסם יותר של Breizh Café.

Crêperie Little Breizh – קרפ מושחת לארוחת ערב:

מקום קטן, משפחתי (מנוהל ע”י אח ואחות) וחמוד מאד שמציע בעיקר קרפים. מלוחים ומתוקים. 2 המלצריות הצעירות ששירתו אותנו דיברו אנגלית מצוינת. כשנכנסנו היינו הראשונים מה שקצת גרם לי לדאגה שהמקום לא משהו. אחרי 15-20 דקות כבר התמלא לגמרי.

 

הבנות שאכלו קרפ בערב הקודם כבר היו די שבעות מהצהריים ומהנשנושים המתוקים של אחה”צ ולכן לא הזמינו קרפ אלא הסתפקו בסלט כלשהו. אני כמובן אכלתי קרפ כהלכתו ולצדו בקבוק בירה.

הקרפ שאכלתי בהנאה מרובה מכונה Super Complète: קרפ מלוח מסורתי מקמח כוסמת (שוב כוסמת) ממולא בהאם, בייקון צלוי, ביצת עין, גבינה מגוררת וכרישה מוקרמת. 11.90 יורו לקרפ גדול ונדיב מאד. הוא היה נהדר על כל חלקיו. מהקרפ עצמו ועד אחרון המרכיבים. שחיתות נהדרת ומענגת.

 

 

חזרנו לדירה שפוכים, מלאים ומרוצים. למחרת יחכה לנו עוד יום מלא וגדוש בסיבובים ובאוכל, כולל שביתת מטרו לא צפויה ומעצבנת במיוחד ששיבשה לנו קצת את סדר היום. על כך בחלק השלישי והאחרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוזמנים לשתף:

האלבום המלא: