הקטן בלוינסקי שנהיה קצת יותר גדול – גיל דהאן מתארח, ארוחת שעה שמחה עם אחות תאומה, ארוחת שף אורח מברלין

הקטן בלוינסקי של עידו קבלן. מאז שנפתחו ב-2022 המקום הפך לאחד האהובים עליי בעיר. מסעדה קטנה-גדולה עם שף מוכשר כשד שמפליא עשות בירקות, דגים ופירות ים טריים. במאי 2024 הקטן הפך פיזית לקצת יותר גדול כשהחבר'ה "השתלטו" על חלל צמוד, בנו שם בר ויש אפילו מזגן שעובד יפה ומצנן את האווירה. לא חייבים יותר לשבת בשדרת שוק לוינסקי בחוץ, למרות שעם המפות הלבנות יש בזה דיסוננס מגניב. בימים האלה יש גם האפי האוור משמח עד שעה 19:00 למקדימים לבוא באמצע השבוע – 20% הנחה על האוכל ו-30% הנחה על השתייה. הצוות גדל. יש מנהל מסעדה ויש גם נוכחות מבורכת של קונדיטורית פול טיים מימי המלחמה, אור מכלוף, שהגיעה מארטל פורמל שנסגרה.

היות והפוסט האחרון שלי עליהם היה בדצמבר 2023 ובקיץ המיוזע והמדכא שעובר עלינו אכלתי כמה וכמה ארוחות נהדרות בקטן הגיע הזמן שלי לחזור ולעדכן על האחרונות שבהן בסדר כרונולוגי יורד מהארוחה האחרונה בה אירח עידו את השף גיל דהאן מצ'נה, המשך בארוחת האפי האוור עם אחות תאומה, וסיים בארוחה בה התארח שף ישראלי בשם יובל בלהנס (Belhan בלעז) שיש לו מסעדה חדשה בשם Teller בברלין. ספוילר – הכל היה ממש טעים.

עידו קבלן מארח את גיל דהאן לארוחה בצבעים, 15 בספטמבר:

כששניים מהשפים שאני יותר מחבב ומעריך את היד שלהם ואת הכישרון שלהם, עידו קבלן מהקטן בלוינסקי וגיל דהאן מצ'נה, נפגשים לארוחה משותפת אז אני מתייצב. זה היה ביום א', 15 בספטמבר. האינסטגרם של השניים דיווח בימים שלפני על ארוחה משותפת: "ערב על טהרת הדגה המקומית ומיצויי תבלינים ועשבים מקומיים". שיריינתי מקום ל-3 ופינקתי את שני אחייניי אסף ואיתמר. עידו וגיל רקחו תפריט משותף עם מנות בצבעים שונים. גם הקינוחים של אור מכלוף תאמו היטב לנושא. משני חבר'ה יצירתיים כמותם אפשר לסמוך שהמנות תהיינה מצוינות ולא שגרתיות, אפילו בארוחה חד פעמית שכזו. אכן היה מצוין.

כל הזכויות שמורות. קצת צילומים מקצועיים של צלם האוכל יעקב בלומנטל. זה היה ממש בתחילת הערב כשהחבר'ה בדיוק נתנו בריף לצוות ועברו על תיאורי כל מנה ומנה. היה יפה לראות את שיתוף הפעולה. ערבים שכאלה עלולים בלא מעט מקרים להיות חלטורה לא מוצלחת. במקרה הזה השת"פ היה מקצועני לעילא.

התפריט החד פעמי. לא הייתה התלבטות גדולה. הזמנו פשוט את כל התפריט. מיצויי התבלינים בחלק מהמנות (מיצוי פלפל שחור, משייה, כמון, כורכום, אורפה) הם של בחור בשם אלי ספיבק שהוא אמן ובין היתר גם עוסק ברפואה טבעית של עשבים ומיצויי תבלינים. עידו השתמש כאן בחלק מהמיצויים שהוא רוקח במעבדתו הביתית.

תפריט היין של הארוחה. כחלק משדרוג החלל והוספת הבר גם תפריט האלכוהול קיבל בחודשים האחרונים שדרוג, הן בהיצע היינות והן בקוקטיילים.

התחלה. פוקאצ'ה. ירוק. שחור. הפוקאצ'ה היא היחידה שהיא כמובן חלק מהתפריט הרגיל.

ירוק. עלים חריפים, הולנדז חומץ יין אדום, גרוייר וקרמבל אנשובי. 52 ש"ח. סלט עלים ירוקים כמו שסלט עלים במסעדת שף צריך להיות. לא סתם חסה עם ויניגרט שחוק. עלים טריים מסוגים שונים מהמרירים לחרפרפים. הולנדז חד. גבינה מצוינת וקרמבל אנשובי נהדר שאשכרה מורגש ונותן קיק של אומאמי מלוח בביסים.

שחור. סשימי, קרם פרש, פונזו סירופ גלעיני שסק. 76 ש"ח. טוב – כאן הצבע לא ממש עובד. יש קצת שחור מהפונזו ומפלפל אורפה אבל בהמשך תהיה מנה שחורה על אמת. הדגים הנאים בארוחה היו אינטיאס ולוקוס. לא זוכר מה היה בסשימי ומה היה בטרטר. המנה הייתה מצוינת. יש מיתוס שבימי א' אין דגים טריים במסעדות וצריך להיזהר מהם. זה נכון אולי במסעדות מסוימות. אלה שאכלנו היו טריים שבטריים. איכות מעולה. הפונזו היה עוקצני ומיוחד. התחלה נהדרת.

לבן. טרטר דג, קולורבי מוחמץ, אבן יוגורט, מיצוי פלפל שחור. 64 ש"ח. לדעתי המיצוי פלפל שחור הופיע בכלל במנה השחורה של הסשימי מלמעלה (יתכן ואני טועה). עוד דג נא נפלא. הפעם עם עלעלי קולורבי מוחמץ דקיקים כמו נייר. עבודת הכנה מקצוענית לעילא. המון טעם הן של הדג והן של הקולורבי ואבן היוגורט. מנה שכולה פרשיות ורעננות קיצית.

כתום. סטייק דלעת, ציר גזר, קרם גזר, מיצוי משייה, קורדיספס. 48 ש"ח. דלעת וגזר עלולים בקלות להפוך לגרבר ועוגת דלעת מתוקים. כאן היה עסק מדויק ולא מתוק כלל וכלל. הסטייק היה נהדר עם דלעת שקיבלה צריבת טאבון נהדרת. ציר הגזר (נהדר) וקרם הגזר היו מלאי טעם. פטריות הקורדיספס (שגם אצל ענר בתריסר מופיעות פה ושם – להבנתי מאותו מלקט/מגדל – רע סופר) הן נהדרות ומיוחדות. מיצוי המשייה (קליפת אגוז מוסקט) הוזלף במתינות וסיפק קיק אדמתי/אגוזי שליווה נהדר את המנה (תודה לאל שזה לא היה מיצוי קינמון). עבודת ירק מעולה.

סגול. קציצות דג, כרוב סגול, ציר כרוב וסומאק. 76 ש"ח. עוד מנה מצוינת. הדג כאן היה מוסר ים (אבל מהים) אם אני זוכר נכון. גם כאן העבודה עם הירק המצליב הייתה מעולה. מיצוי טעמי כרוב יוצאים מן הכלל. הן עלעלי הכרוב המבושל שנצרבו בטאבון והיו רכים ונימוחים והן ציר הכרוב שהיה עשיר וטעים מאד. הקציצות היו טובות מאד והשתלבו היטב עם הכרוב. מיצוי הסומאק שהוזלף כאן במתינות שינה מעט את הצבע הסגול הכהה למעלה לצבע אדמדם יותר למטה. הוא סיפק קיק חמצמץ-אדמתי מיוחד למנה.

חום. קוקלה, דמיגלאס ירקות, פירה בצל מקורמל, מיצוי כמון. 44 ש"ח. מנה מבית אימא של עידו. קוקלה הן קציצות סולת תוניסאיות. לעתים עם בשר או עוף. לעתים צמחוניות. הן היו טעימות אבל מעט דחוסות לטעמי. הייתי מעדיף גרסה אוורירית יותר. דמיגלאס הירקות ומיצוי הכמון (שוב – במינון קטן – רק כדי לתת פאנץ') היו מעולים אבל כוכב המנה היה פירה הבצל המקורמל. מטורף. מושלם. מרקם חלק מהמם. פיצוץ של טעם בצלי-קרמלי-אגוזי גם בזכות שילוב של חמאה חומה והנסי. קרם ששווה כוכב מישלן.

יינות. שתיתי את הרוזה הצרפתי משמאל. 45 ש"ח.

שחור. שיפוד סבידה, ציר סבידה ומיצוי אורפה, קצח וגרטן שחור. 82 ש"ח. מנה wow. אני מת על סבידה. היא הייתה עשויה לשלמות. ציר הסבידה היה פיצוץ של אומאמי ימי. הגרטן תפו"א הכיל אבץ שחור והיה חמאתי ורך עם טעמי פחם קלים נהדרים. הצילומים מכאן והלאה לא עושים חסד עם המנות כי בדיוק התחיל להחשיך בחוץ אבל זו הייתה מנת ים עם טעמים אדמתיים-ימיים נפלאים. מנה לפנתיאון.

אדום. שרימפס, ציר עגבניות שרופות, צ'ילי מותסס וכופתאות אורז. 76 ש"ח. איזה שרימפס נהדר. אמנם לא שרימפס אדום שלא ממש מצוי במחוזותינו אבל מספיק אדום לצורך עניין הצבע. הראשים נמצצו על ידי בהנאה גדולה. הציר על בסיס עגבניות שרופות, צ'ילי מותסס ושרימפס היה חרפרף ומוצלח מאד. כופתאות האורז הזכירו במראן ובמרקמן ניוקי אוורירי. הן היו מוצלחות וליוו היטב את הרוטב הקרמי אבל הן קצת פחות אדומות ובהקשר של מנות בצבע אחד פחות הבנתי את הכללתן במנה. בהקשר של הטעמים – הכל השתלב נהדר.

צהוב. רביולו חלמון, קרם פרמז'ן, בר-בלאן מיצוי כורכום וקרמבל תירס. 68 ש"ח. עוד מנה wow. מנת פסטה אדירה ממש. פסטה טרייה על בסיס חלמונים שמולאה בחלמון חי שכמובן התפצח עם החיתוך כמו שצריך. רוטב החמאה הלבנה-צהובה עם מיצוי הכורכום היה נפלא. רוטב מדויק להפליא. קרמבל התירס היה שיחוק מענג. מנת פסטה באיכות ובביצוע שלא היו מביישים מסעדה מכוכבת.

דלתות השירותים. במסגרת ההתרחבות הנדלנית. צריך לפנות שמאלה ברח' זבולון ויש דלתות לחלל שירותים (כניסה עם קוד). עוד שדרוג.

קינוחים. כאמור של אור מכלוף הקונדיטורית. היא הגיעה לקטן מארטל פורמל ועבדה בעברה גם בוייס (תחת מיכל גולדברגר ואותו גיל דהאן. אגב, מיכל ישבה בבר יחד עם דנה-לי ברמן השפית וזכתה לארוחה מעולה של השותף עד לא מזמן בצ'נה, יומיים לפני שטסה לסינגפור. הכל מתחבר).

לבן. ברד קוקוס וליים, שיפוד מרציפן וליצ'י צלוי בגלייז ליים פרסי. 44 ש"ח. קינוח טוב מאד. סופר רענן. חמצמץ-קוקוסי. ברד הקוקוס היה כמעט קרמי ולא ברדי (וזה נהדר). שילוב הטעמים היה מוצלח ביותר וגם הליצ'י הצלוי שזה פרי שבכללי אני לא משוגע עליו היה מוצלח וטעים. גלייז ליים פרסי? אני מניח שאם יש לימון פרסי אין סיבה שלא יהיה גם ליים פרסי. הוא היה מאד מתון בטעמיו. אפשר אולי היה לתת עוד טיפה ממנו אבל ככלל העסק היה מוצלח.

ירוק. פנקוטה בזיליקום וניל, סירופ מלפפונים ולואיזה, קרמבל שוקולד לבן ומאצ'ה. 44 ש"ח. הקינוח הכי טוב מבין השלושה. שילוב מצוין. הצילום עם התאורה לא עושה טוב לירקרקות אבל כן היה אפשר לחזק מעט את הצבע הירוק. מאד אהבתי את הפנקוטה הזו. חדת טעם ובמרקם מעולה. סירופ המלפפון לואיזה היה מיוחד, מבושם והשתלב מעולה. קרמבל שוקולד לבן עלול להיות מתוק מאד. כאן המאצ'ה המרירה מיתנה והוא היה מצוין. יופי של קינוח.

סגול. זביון ורמוט וליקר פטל ביתי, רוטב סלק ופטל עם מיצוי ורדים מרוקאים וביסקוטי סלק ואגוזי לוז. 48 ש"ח. הקינוח הפחות מוצלח ביחס לשניים האחרים היות ולטעמי הוא היה מעט מתוק מדי. הזביון וליקר הפטל היו טיפ-טיפה מתוקים מדי. הסלק יכול היה להיות דומיננטי יותר בקינוח הזה – הן בביסקוטי והן ברוטב. השילוב הכולל היה סה"כ טעים ומהנה אבל מעט פחות חד ומדויק משני הקינוחים שקדמו לו.

החשבון הכולל ל-3 אנשים שאכלו יפה מאד (אני שתיתי 2 כוסות יין. חוייבתי רק על אחת. איתמר שתה קוקטייל. אסף ויתר על אלכוהול) עמד על סכום של 848 ש"ח. ארוחה נפלאה ומיוחדת שאין לי ברירה אלא לומר על עליה שכל מנה בה הייתה בצבע. מנות נהדרות. שירות מעולה של רוני המלצרית ועבודת צוות יוצאת מן הכלל של הצמד חמד עידו את גיל. לרוב פופ-אפים חד פעמיים, גם כאלה שמפגישים שפים מעולים, הם מאכזבים או סתם בינוניים. לעתים הם מוצלחים. לעתים נדירות הם ממש מעולים כמו הארוחה הזו. שאפו.

ארוחת שעה שמחה עם אחות תאומה (שלה זו פעם ראשונה בקטן), 2 בספטמבר:

אני כבר הפסקתי לספור את מספר ארוחותיי בהקטן. זו אולי המסעדה שישבתי בה יותר מכולן בשנתיים האחרונות. לאחותי אילת זו הייתה ארוחה ראשונה. הגיע הזמן. באנו בהאפי האוור. אזור 18:30. ישבנו בבר ליד המזגן. המנות שהוזמנו בשעה השמחה (עד 19:00) היו עם 20% הנחה. המשקאות (קוקטייל ג'ין וזעתר לאחות וקוקטייל מזקל וצ'ילי מותסס לאח) היו עם 30% הנחה. בהחלט משמח.

התפריט. יש כרגיל חידושים אבל גם מנות שחוזרות כמו מנת הפטריות עם אבקת השוש, הגרויר והאורפה שלמיטב זכרוני אכלתי גם בארוחה הראשונה שלי במסעדונת (נובמבר 2022). בשביל מבקרת פעם ראשונה צריך היה לחזור גם למנות שכבר אכלתי כמו הפטריות והשעועית. את הפטריות לא צילמתי. הן מופיעות באחד הפוסטים מהעבר.

סשימי דג ים, גארום אנשובי, סירופ אמרולה, רליש תפוחי עץ, שמן פטרוזיליה וסרירצ'ה. 72 ש"ח. פלמידה. נראה לי. כרגיל הדג מצוין. כרגיל התיבול והרטבים בצד מצוינים וחורגים מהסטנדרט. אמרולה (או מרולה) זה פרי אפריקאי שמוכר בזכות ליקר האמרולה – ליקר שמנת דרום אפריקאי. מייחסים לפרי תכונות של הגברת התשוקה המינית והפריון. יש גידול שלו גם בארץ (בערבה בין היתר) ועידו השיג כמה פירות והתסיס אותם לסירופ. פרי ארומטי וחמצמץ. יחד עם גארום האנשובי ושאר המתבלים הייתה פה מנת דג ים טעימה ביותר ומעניינת. תכלס לא זוכר מנת דג נא לא מהנה שאכלתי כאן ואכלתי הרבה.

טרטר דג ים, קרם פרש, בריוש קלוי. 28 ש"ח ליחידה. ביסים מעולים. אינטיאס? אולי. מי זוכר. טרטר חתוך גס יחסית. קרם פרש עם קצת צ'ילי מותסס. בריוש קלוי כמו שצריך. טעים ביותר.

יין צרפתי לסחבק. בדיוק הביאו טעימות של כמה יינות חדשים לתפריט (יינות בורגון של דניאל ליפשיץ). טעמתי מזה. כוס תומחרה off the record ב-48 ש"ח (ללא הנחה אחרי 19:00).

שעועית תאילנדית צלויה בטאבון, רוטב באניה קאודה. 46 ש"ח. כאמור מנה שאכלתי כאן בעבר והיא מוצלחת מאד גם בזכות הטיפול בשעועית שעוברת צלייה בטאבון אבל נותרת פריכה מעט ובעיקר בזכות הרוטב. ותודה לגוגל על ההסבר: Bagna càuda באיטלקית שפירושן המילולי אמבטיה חמה. רוטב חם לטבילה עם שום, שמן זית ואנשובי (אפשר גם חמאה ואני מניח שכאן הייתה) שמקורו בפיימונטה. סוג של פונדו איטלקי. היה מלא טעם ואכן שימש מטבל נהדר לשעועית.

סלט כרוב, ויניגרט מירין, חמאת סויה, שומשום ועלי אמרנטוס. 41 ש"ח. מנה רעננה וכרובית שלא נפלתי ממנה. אני לא זוכר שהיא הופיעה בתפריטים קודמים או שאולי התעלמתי ממנה. תכלס סלט כרוב אסייתי עוקצני וחביב אבל פחות השתגעתי על הטיפול בכרוב. אולי אם הוא היה נחתך לרצועות דקות יותר ובחלקו עובר טיפול של גריל זה היה מקבל אפקט מהנה יותר כי התיבול החמאתי-מלוח-מיריני-שומשומי היה בהחלט טעים.

שרימפס צלוי בטאבון, גרטן תפוחי אדמה וגארום שרימפס. 76 ש"ח. שרימפס מהסוג שהופיע בארוחה הקודמת. גרטן שהופיע גם במנת הסבידה בארוחה הקודמת. הפעם סטנדרטי ולא משובץ באבץ שחור. שניהם היו נהדרים. תענוג. שרימפס צלויים בול במידה עם חריכת גריל קלה. גארום חד טעמים עם מיצוי שרימפס וגרטן מעולה והרבה חמאה ואורפה. פיצוץ של טעמים. ים-פחם-חמאה. מה יכול להשתבש? במקרה הזה כלום.

קינוחים. אור מכלוף.

קרם פטיסייר יוזו, קרמבל חמאה ופסיפלורה. 44 ש"ח. קינוח מצוין. מתיקות מאוזנת היטב. חמצמצות טובה הן של היוזו ההדרי (מפרי טרי. לא מהמיץ המבוקבק) והן של הפסיפלורה. פטיסייר ונילי טעים. קינוח פירותי שעושה נעים בחך וקליל בבטן אחרי ארוחה מספקת.

עוגת גבינה באסקית עם ריבת ענבים סגולים. 44 ש"ח. עוד קינוח. עוד באסקית. אכן כך. נמאס מבאסקיות? ודאי שנמאס. יש כאן הצפה שלהן. אבל כשזה נעשה טוב זה באמת טוב. כאן זו הייתה יופי של באסקית. אחת הטובות שאכלתי בארצנו. תראו את הקרמיות הקרמית במיוחד בעוגה הזו. תענוג. text book. יש כאן שימוש בגבינה צרפתית חזקה כלשהי (במתינות) וזה נותן קיק מצוין וגם ריבת הענבים מוצלחת.

נהנינו מאד. אני בפעם המי יודע כמה ואחותי בפעם הראשונה. למעט מנות השרימפס והקינוחים שהוזמנו אחרי 19:00 שאר המנות והמשקאות היו כאמור עם הנחת האפי האוור משתלמת. הערב המשובח והטעים הזה עלה לנו 509 ש"ח ואני כמארח פינקתי את אוחתי. למקדימים והמזמינים לפני 19:00 שווה מאד להגיע היום לארוחת ערב מוקדמת בשעה השמחה של הקטן.

הקטן מארח את השף יובל בלהנס ממסעדת Teller בברלין, 21 באוגוסט:

ארוחה חד פעמית עליה שמענו מעידו עצמו שבוע לפני. הייתי עם חברי עופר בארוחת האפי האוור ועידו סיפר לנו על הארוחה הזו. הוא הראה לנו תפריט ראשוני ועופר שריין לנו מקום. בארוחה הזו הוא אירח שף ישראלי בשם יובל בלהאן או בלהנס (Yuval Belhan) לארוחה אחת. יובל פתח מסעדה בשם Teller בברלין בינואר השנה שזוכה לביקורות טובות. האינסטגרם של Teller הציג תמונות מגרות אז באנו.

כאן החבר'ה במטבחון מקבלים הסבר מיובל על אחת המנות שלו (יובל מצלחת. עידו ואורי בקוויס הסו-שף מסתכלים. לא מכיר את 2 הטבחים האחרים בשמם).

תפריט הספיישל. לאמא של יובל היה יום הולדת באותו יום. אחיו "סידר" לה ארוחה בהקטן. היא לא ידעה שיובל בכלל בארץ. היא הגיעה וקיבלה מתנה מקסימה ומפתיעה בדמותו של הבן הברלינאי. יופי של מתנת יום הולדת – גם ביקור פתע של הבן וגם ארוחה שלו ושל עידו.

תפריט היין.

ושוב צילומים של מקצוען.

דיספליי של חלק ממנות היום מוכנות לצילום.

כתום לסיפתח. וואבי סאבי. ירח כתום. אוסטרי. 45 ש"ח.

סשימי דג ים, מי מלפפון מותסס, פריזיאן מלון, שמן קפיר ליים, סרירצ'ה. 72 ש"ח. כנראה אינטיאס. אני לא אוהב מלון אבל הוא לא הפריע. מנת דג נא מעולה. דג נפלא. מיצוי מלפפון מותסס מעולה. המון טעמים, רעננות וארומטיות.

טרטר דג ים, לחוח תימני, רליש שקד ירוק מותסס. 25 ש"ח ליחידה. נגיד שזה גם היה אינטיאס. נגיד. פחות קריטי. דג מעולה מעולה. הביס היה נהדר. לחוח קטן שטוגן או קיבל צריבת טאבון עד שנהיה פריך והיווה מצע נהדר לטרטר. רליש השקד הירוק המותסס היה חרפרף-מריר ונתן קיק טוב מאד לכל המנה.

תמנון קונפי, תפו"א אדמה אריסה, סלט גרגרי חומוס, לימון כבוש. 78 ש"ח. מנה נהדרת. תמנון עשוי פרפקטו. עושר טעמים יוצא מן הכלל. ספרד או ים תיכון במיטבו. תבשיל החומוס ותפוחי האדמה היה עשיר, חד ומתובל פשוט מעולה. התענגנו מכל ביס.

שעועית מנומרת, לוביה, שעועית ירוקה, קרם זוקיני שרוף, טופו קאמבו, מיקס עשבים. 58 ש"ח. יופי של עבודה של כלל המרכיבים. כל ירק עשוי בול. קרם הזוקיני השרוף היה משהו משהו. שאפו על הוצאת טעמים שכאלה מזוקיני. הקרם הלבן על בסיס טופו היה גם הוא מיוחד וטעים מאד ובמרקם חלק ומשגע. מנת ירק מעולה.

יין מקומי של יקב אליגוטה שהם מכינים לקטן. סנג'ובזה אשכולות שלמים.

אניולוטי ממולא בחצילים וגבינת המאירי, חמאת פסטו אורגנו וגארום גבינות. 70 ש"ח. גם מנת הפסטה הצטיינה. עשייה מצוינת. מילוי מדויק הן של החצילים והן של הגבינה. אחד לא בא על חשבון השני. פסטו האורגנו היה מריר וחד ומוצלח מאד. טעים ביותר.

פילה דג ים צלוי בטאבון, רומסקו שיפקה, משוויה מהטאבון, שמן שמיר. 98 ש"ח. מנה טובה מאד. נדמה לי שזה היה בר ים. העשייה הייתה מדויקת. מה שנשאר מהעור היה פריך. הבשר היה עסיסי. הרוטב פלפלי, פיקנטי וחד. לא מנה מאתגרת או מיוחדת אבל כל מרכיב בה היה מוצלח ועשוי מצוין.

תירס צלוי בחמאת סרירצ'ה, שרימפס בציר שרימפס, קרם פרש, טחין. 82 ש"ח. ארוחה שלישית שאני כותב עליה כאן ושוב שרימפס. ושוב נהדר. תירס מתקתק-חרפרף. טעמי ים מודגשים ומדויקים. טחין (Tajin) זה לא טחינה. זו תערובת תיבול מקסיקנית חרפרפה-חמצמצה ועוקצנית. אני מניח שיובל השתמש במשהו שהוא מכין ולא בתערובת תעשייתית. מנה מעולה.

קינוח. תאנים צלויות בטאבון, קרם פטיסייר עלי תאנה, קראמבל אגוזי לוז. 44 ש"ח. אני מאד אוהב תאנים. הפטיסייר היה מעולה, חלק ומענג. שילוב סירופ עלי התאנה (שנהיה כבר די שחוק במסעדות העיר) היה מצוין. אפשר היה לארגן כאן מעט יותר קראמבל לוז אבל העסק היה טעים מאד ובאיזון מתיקות טוב מאד. קינוח מוצלח שהיווה סיום הולם לערב קולינרי משובח.

תענוג של ארוחה. יופי של שת"פ. כמו הארוחה המשותפת עם גיל דהאן גם הארוחה הזו עם יובל בלהאן הייתה מוצלחת מכל הבחינות והעידה על רצינות המשת"פים. מקצוענים שעבדו נהדר יחד גם בערב חד פעמי. מי שבברלין שיחפש את יובל. האיש הוא שף מוכשר עם יופי של יד. מי שבתל אביב ועוד לא אכל בהקטן אצל עידו קבלן – הגיע הזמן. אחד המקומות הכי טעימים בעיר. יעידו על זה הרבה מאד ארוחות שלי במסעדונת הזו.

לסיום. מנה שאכלתי שבוע לפני הארוחה הברלינאית-לוינסקאית. מי שבקטן ויש את המנה הזו בתפריט – שלא יוותר (אלא אם הוא טבעוני או רגיש לגלוטן לא עלינו): טורטליני בצק חינקלי, גבינת קומטה, גארום גבינות מסריחות, שמן עלי תאנה, פלפל שחור מותסס. מנה שעולה 62 ש"ח והיא אחת ממנות הפסטה הכי טובות שתמצאו היום במסעדות בת"א.