משייה 3.0 – שף שלישי בפחות מ-10 שנים: גיל דהאן מחליף את גיא אריש שהחליף את יוסי שטרית

משחק הכיסאות זה המשחק האמיתי של השפים. משחקי השף ישראל 2025. שפים סוגרים מקומות ופותחים אחרים. שפים עוזבים מקומות ומצטרפים למקומות חדשים או קיימים. המשחק הזה תמיד היה נחלתם של שפים בישראל אבל בשנים האחרונות, עם הקורונה, בפוסט קורונה, בשנת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, וודאי בשנה וחצי האחרונות של המלחמה, משחקי הכיסאות רק גברו. אפס יציבות ומצד שני אין ואקום. החלל לרוב לא נשאר ריק. אם מסעדה נסגרת ומפנה חלל טוב במיקום טוב היא תמצא שוכר/רוכש חדש. אם שף מוכשר ואיכותי עוזב מקום סביר שהוא ימצא מקום חדש במהרה אם ירצה בכך. משייה וגיל דהאן הם דוגמה מעולה של המשחק. משייה נפתחה ביולי 2015 ע"י קבוצת ברקה האוס והשף יוסי שטרית שיחד גם החזיקו את קיטשן מרקט ואת אונזה. שטרית נפרד מהקבוצה באוקטובר 2019. רק באוגוסט 2021 הצטרף אליה השף גיא אריש שהגיע אליה אחרי מספר שנים כסו-שף בפרונטו. בין לבין נפתחה גם סנטי המצוינת. בנובמבר 2024 פורסם שאריש עוזב את הקבוצה, לוקח לעצמו ולשותפים אחרים את הבעלות על סנטי ויעזוב את משייה בסוף השנה (שכרגע היא המסעדה היחידה הפעילה של קבוצת ברקה האוס). די מהר פורסם שמחליפו במשייה החל מינואר 2025 הוא גיל דהאן שאת דרכו המקצועית החל כטבח וכסו-שף של יוסי שטרית בקיטשן מרקט. סגירת מעגל. הבחור חוזר הביתה, הפעם כשף הראשי.

גיל דהאן הוא בעיניי אחד השפים המוכשרים בארץ. אחרי קיטשן מרקט הוא ושותפתו הקונדיטורית המעולה מיכל גולדברגר (עוד מימי קיטשן מרקט) פתחו את וייס באפריל 2021. בנובמבר 2022 פורסם בהרחבה שהצוות של וייס בראשות דהאן הגיש מכתב התפטרות לבעלים בגלל ענייני חובות לספקים. בדצמבר הצוות עזב. היה שם שף מחליף לתקופה קצרה עד שהם נסגרו, נפתחו בשם אחר כמסעדה כשרה, ונסגרו אחרי כמה חודשים – הפעם לצמיתות. דהאן המשיך לצ'נה. להיות המחליף של תומר אגאי (אקס סנטה קתרינה ומאזה החדשה בהווה). צ'נה נפתחה ע"י אגאי ורשת מלונות בראון (מלון בראון תאודור) כבעלים באוקטובר 2021. העסק לא התרומם והמסעדה די נקטלה. אגאי עזב ב-2023 ומי שהחליפו היה גיל דהאן שהביא איתו כרגיל כשותפה את מיכל גולדברגר. זה היה באוגוסט 2023. טיימינג הוא דבר חשוב. מלחמה ו-0 תיירות. רשת המלונות נכנסה לבעיות כלכליות ולחובות והודיעה לצוות שהמסעדה תיסגר. הסגירה הסופית הייתה ב-25 באוקטובר 2024. הייתי אז בארוחת שישי צהריים כדי להיפרד. עכשיו משייה.

בפלוס מינוס 4 שנים בהן גיל דהאן בישל בוייס ובצ'נה למדתי לחבב מאד את האוכל שלו ובלא מעט ביקורים גם יצא לנו לקשקש פה ושם. בוייס הוא היה שף ראשי של מסעדה לראשונה בקריירה ולמרות שאישית מאד נהניתי שם הוא היה עדיין מעט בוסר. בצ'נה הוא השתולל עם מטבח שף יצירתי ועונתי שמתחלף כל הזמן. רק הספיישלים שלו בכל פעם שאכלתי שם היו יכולים להוות תפריט מלא של מסעדה. ועדיין למרות פיזור היתר לפרקים כמעט כל ביקור ב'צנה היה נהדר. טיפול מעולה בירקות, בדגים ושרצים וגם בבשר. המון יצירתיות. טעמים חזקים וניצול נהדר של חומרי גלם. החזרה למשייה לחיקה של קבוצת ברקה האוס נראית טבעית ובמקום. נראה שהוא חוזר לקבוצה חזקה שמכירה אותו ואת כשרונו ושהוא חוזר בוגר יותר, מפוקס יותר, וודאי מנוסה יותר (גם בעתות משבר). במשייה ישבתי בכל גלגוליה. תחת יוסי שטרית הייתי להערכתי 3-4 פעמים ונהניתי (לא כמו מקיטשן מרקט אבל הרוב היה טוב מאד). תחת גיא אריש ישבתי במשייה פעמיים (לאחרונה באוקטובר 2024 לפני שפורסם על עזיבתו) ולא נהניתי. הארוחות לא סיפקו את הסחורה והיו די מאכזבות, ודאי בהשוואה לסנטי שלו שאותה אני מאד אוהב. עכשיו מגיעה משייה 3.0 של גיל דהאן. אפרט כאן על שתי ארוחות. הראשונה הייתה ספונטנית לגמרי ביום ד' בערב ב-12 בפברואר. סולו על הבר. השנייה אף היא הייתה בלי תכנון ובלי הזמנה מראש עם שותף על הבר במוצ"ש ב-22 במרץ.

ארוחה ראשונה ספונטנית סולו על הבר, 12 בפברואר:

קצת אחרי 18:30. תפריט פברואר. ירקות, ים, בשר ומשום מה מנות הפתיח כתובות בסוף.

וכרגיל אצל גיל דהאן יש מבחר נאה של ספיישלים.

תפריט היינות בכוס והקוקטיילים. להבנתי נכון לזמן הארוחה הוא לא השתנה מתפריטי גיא אריש.

זה קלאריטה (Clarita). טקילה אספולון בלנקו, ליקר אשכוליות, מי טוניק. 66 ש"ח.

יום רביעי בערב. עדיין ריק יחסית. בהמשך התמלא יותר.

שני פתיחים. מימין בצל טמפורה – הנסי – פינגר ליים – בצל מוחמץ – אבקת בצל. 18 ש"ח. משמאל שיפון – רמולד שומר – שומר מעושן – אבקת עגבניות. 22 ש"ח. הבצל היה טעים מאד ובצלי כהלכה. בצל בשלוש טכניקות. המינוס היחיד היה בסיס הטמפורה שלא היה קראנצ'י עד הסוף. כנראה עמד מעט אחרי הטיגון. ביס השיפון שומר היה מעולה. גם בו היה שומר בכמה אופני הכנה וזה היה עשוי לתפארת. השומר המעושן נתן קיק נהדר.

המנה צולמה אחרי שנתתי ביס או שניים וקצת חירבתי את היופי. אפונת שלג – אפונת גינה מעושנת – אספרגוס – יוגורט לימון. 64 ש"ח. מנת ירק רעננה ועשויה נפלא. שילוב נהדר של שני סוגי האפונים עם עישון קל של אפונת הגינה ורוטב לימוני קרמי טעים ביותר.

גיל מפנק את ג'מיל סמעאן. הבחור היה מוכר לי אבל לא ניגשתי לשאול. יום אחרי שכתבתי פוסט בפייסבוק על הארוחה הזו הוא כתב לי במסנג'ר. הבחור היה טבח של גיל בווייס, למד קולינריה בדנון והיום עושה ארוחות שף פרטיות מזדמנות בפסוטה בצפון הרחוק. לא מכיר אותו אישית אבל אנחנו חברים כבר זמן מה בפייסבוק והמנות שהוא מעלה בפייסבוק נראות כמו מישלן ערבי. שמעתי דברים מעולים על הארוחות שלו. מתישהו אני מקווה להגיע.

סשימי טונה – ויניגרט תות – אריסה – פינגר ליים. 82 ש"ח. סשימי שהיה תענוג ממש. אחד הטעימים שאכלתי לאחרונה. דג טונה טרי טרי ונהדר מאיכות יוצאת מן הכלל שממש נמס בפה ורוטב מאוזן ומצוין חמצמץ-מתקתק-פיקנטי.

קוקטייל שני. Franui Negroni. מזקל, אספולון בלנקו, נוילי פראט רוג', פוזטי קקאו, פטל. 66 ש"ח.

מנה על חשבון הבית מהספיישלים. כנף & סקאלופ – ברביקיו צ'ילי מותסס. 72 ש"ח. נדמה לי שמנה מוזמנת כזו כללה 2 יחידות כנפיים. אני קיבלתי אחת על חשבון גיל. מנה שהייתה נהדרת. כנף נטולת עצמות וממולאת מככבת בלא מעט מקומות (בפרא ממזמן – מנה מעולה, בגייג'ין – מנה שלא אהבתי). זו של משייה היא אחלה יציאה. העוף הושחם ונצרב היטב, מולא בבשר סקאלופ והרוטב היה פיקנטי ועשיר. עירית קצוצה ופרחי עירית שומית (כמדומני) סיפקו עוד קיק.

קלמרי ממולא צ'וריסו – סקאלופ – ניוקי אורז – ציר חמוסטה. 132 ש"ח. לא מעט סרף אנד טרף יש בתפריט החדש במשייה. אני מאד מחבב שילובי ים-יבשה. הקלמרי עצמו שהוא המעטפת של הצ'וריסו קצת הולך לאיבוד בביסים אבל השילוב הכולל מצוין והחמוסטה יחסית מעודנת וחמאתית. הסקאלופ היו צרובים יפה וניוקי האורז היה מצוין והתמסר יפה לביס. לחיזוק הקלמרי הייתי שמח לפגוש כאן ראשי קלמרי אולי. מנה יקרה למדי אבל ייחודית.

קינוחים. הקונדיטורית החדשה היא תמר קימה שהגיעה לכאן אחרי עבודה בג'ורג' וג'ון (ולפני כן בטוטו).

Citrus Tart. טארט הדרים – קלמנטינה – גלידת גרניום. 54 ש"ח. קינוח מעולה. בסיס טארט מצוין. קרם הדרים לימוני וחד. פלחי קלמנטינה צרובים בברנר שמספקים עוד הדריות מעושנת קלות וגלידת גרניום פשוט מעולה. עבודת קונדיטוריה שמיכל גולדברגר הייתה מאשרת.

פטיפורים על חשבון הבית. משהו שוקולדי, משהו פחזניתי ומשהו מרנגי. כולם טובים ובעיקר לא מתוקים מדי.

החשבון. עד 19:30 באמצע שבוע יש כאן 1+1 על האלכוהול אז אני מניח ש-105 ש"ח ההנחה הוא על אחד הקוקטיילים ואולי על חצי מנת הכנפיים שקיבלתי. צ'ייסרים כמו שניתן לראות הושקו עם הברמנים ועם גיל.

נהניתי מאד. המקום היה יקר ונשאר יקר אבל שמחתי לראות שהביצועים של גיל חדים כתמיד. ממה שטעמתי חשתי שיש אפילו מעט יותר רוגע ועדינות בטעמים. עניין של בגרות ושל פוקוס. נראה היה שהעניינים זרמו כאן היטב גם בחלוף שבועות בודדים מחילופי השפים. היה ברור לי שאשמח לחזור בהקדם. לקח חודש ומשהו וחזרתי.

ארוחה שנייה ספונטנית עם שותף על הבר, 22 במרץ:

שבת בערב. אזור 19:15. קפצתי עם חברי מושיק שבעצמו היה במשייה שבוע לפני כן ונהנה. הפעם החלל היה יחסית בתפוסה מכובדת ובמהלך הערב התמלא יפה.

תפריט מרץ ואחריו הספיישלים.

כוס יין אדום. לה בואה דו סרף צרפתי מקורסיקה. 56 ש"ח.

מנה מהספיישלים. קיסר כרוב ניצנים – אנשובי – אפונה – פירורי לחם. 62 ש"ח. מנה מצוינת. כרוב ניצנים זה ירק נהדר והוא כמובן הרבה יותר מעניין מחסה. הוא עבר כאן צריבה יפה בחלקו החיצוני מה שסיפק לו טעמי חריכה נהדרים ונשאר מעט קראנצ'י. רוטב הקיסר היה מוצלח עם אומאמי בולט של אנשובי והאפונה הטריה ופירורי הלחם סיפקו עוד מרקם וקראסט. מנת ירק (עם נגיעה דגיגית) מאד מאד טובה.

מנות פתיח. למטה פיקניה כבושה – בריוש – טבסקו ירוק – הולנדייז. 24 ש"ח ליחידה. ביס מעולה. בשר מצוין שממש נמס בפה על בריוש חמאתי במיוחד ותיבול חד. למעלה פתיח שקיבלנו מגיל off menu של טארטלט אפונה טרייה עם קרם גבינה ששכחתי את זהותה. גם ביס עשוי לתפארת, רענן, ירוק וטעים ביותר.

טרטר אינטיאס – אבוקדו – חמאה חומה – עירית. 84 ש"ח. שימוש בחמאה חומה במנות קרודו של דגים (וגם בטרטרי בקר) הוא כבר לא חדש. גם גיא אריש אקס משייה עשה זאת, גם ענר בתריסר. צריך לעשות את זה בצורה מושכלת ובלי הגזמה כדי שהחמאה החומה האגוזית לא תחנוק את הדג. כאן זה היה טוב מאד. השילוב עם הדג המעולה והאבוקדו היה מוצלח מאד.

פטריות אויסטר – קרם קשיו – גלידת פורצ'יני. 72 ש"ח. זו כבר קלאסיקת גיל דהאן שנכנסה בצ'נה עם גלידה שיצרה לו אז מיכל גולדברגר. בעיניי אחת ממנות הפטריות הכי טובות ומיוחדות שיש היום בארצנו (ויש לא מעט טובות). הפטריות הצרובות הן מלוחות, גלידת הפורצ'יני משחקת על המנעד המלוח-מתקתק. קרם הקשיו חלק ואגוזי. משחק נהדר של מלוח-מתקתק-אומאמי ושל חם וקר. מנה נפלאה.

ספיישל. פיצ'י לימון – חמציץ – ליים – קראמבל אנשובי – פקורינו. 72 ש"ח. מנת פסטה לא גדולה אבל מצוינת. המינוס היחיד שאני יכול לציין הוא מידת העשייה של הפסטה הטרייה שאני מעדיף אותה 1/2 דקה פחות מבושלת ועם טיפ-טיפה יותר בייט. אבל כל היתר היה ספוט און. רוטב חמאתי מעולה חמצמץ-מלוח, עם פינגר ליים מתפצפץ שסיפק אקסטרה לימוניות ונוכחות בולטת אבל לא משתלטת של קראמבל האנשובי. יפה מאד.

עוד ספיישל. כאלה אנחנו. חובבי ספיישלים וגיוון. ריזוטו פתיתים – שרימפס – סרטן כחול – ציר סרטנים. 118 ש"ח. יציאה טובה. מנות של פתיתים סרטנים זה גם משהו שנהיה שגרתי. יש כזו בבֶּבֶּר בר בפאתי שוק הכרמל. אכלתי אותה אי שם ביוני 2024 והיא עלתה שם 110 ש"ח והייתה לא טובה עם מעט מאד סרטנים וביסק קלוש. כאן זה עולם אחר. גם נוכחות של שרימפס, גם כמות סבירה של סרטנים ובעיקר תיבול של ציר סרטנים שהוא כמו שצריך. אכלתי אצל גיל מנות עם ביסק סרטנים פה ושם שהיה אף יותר ביסקי ושופע טעמים. כאן הציר היה יחסית מעודן אבל עדיין מוצלח.

תפריט רגיל. שקדי עגל – ארטישוק ירושלמי – ציר עוף מושחם. 108 ש"ח. עוד מנה מצטיינת שגם בה היה מינוס אחד קטן ומינורי – מידת העשייה של פיסות הארטישוק הירושלמי (אפוי או מבושל) לא הייתה אחידה וחלקו היה פחות רך ומתמסר. לי אישית זה פחות מפריע. היה כאן כמקובל אצל שפים ארטישוק בכמה אופני הכנה. צ'יפס, מבושל ומוקצף. שקדי העגל היו בכמות נדיבה, מאיכות מעולה, בלי יותר מדי חלק שומני וצרובים לתפארת. פלפל אורפה פוזר לפיקנטיות פלפלית. עסק מענג למדי.

קינוחים. מושיק שבוע לפני כן אכל קינוח בארוחתו על חשבון הבית של גלידת טונקה עם שנטי אורנים, צנוברים וסירופ מחטי אורנים, על גבי קרמבל פריך. הוא התלהב במיוחד מהשילוב ומהגלידה. הקינוח הזה לא הופיע בתפריט. היות ושנינו אכלנו את טארט ההדרים ולא התחשק לנו קסטה טחינה וזביון אמרטו הזמנו את קינוח השוקולד.

לפני הקינוח. כוסית על חשבון הבית של שרי טיו פפה טרס פאלמס.

והנה קיבלנו גם הפעם את הקינוח של גלידת הטונקה והאורנים. אכן קינוח מצוין. אני מת על טונקה והגלידה הזו נהדרת. מושיק טען ששבוע לפני כן היא הייתה טובה עוד יותר וגם מיצוי טעמי האורנים היה חד יותר. עדיין נהניתי מאד.

זה ה-Chocolate Urfa. שוקולד דולצ'ה – פייטה – גלידת אורפה. 52 ש"ח. יופי של קינוח. מין וופל שוקולד דקיק עם גנאש שוקולד וקרם אנגלז. פייטה (שברי וופל פריכים) שפוזרו וכוכבת הקינוח – גלידת האורפה שהצטיינה וסיפקה את הקיק הייחודי והמפולפל שמוציא את הקינוח מהשגרה. יש כאן קינוח ברמה גבוהה מאד, הן בטעמיו, הן במרקמיו ובטכניקת העשייה שלו. גם בארוחה השנייה שלי במשייה של גיל דהאן כשלצדו הקונדיטורית החדשה הצעירה תמר קימה נהניתי מאד מהמתוקים. נראה שהיא מצאה מהר מאד שפה משותפת מוצלחת ומבטיחה עם גיל ושהיא עושה עבודה יפה.

נהנינו מאד. ארוחה מצוינת. אחרי הנחות, כולל כוס יין ו-2-3 צ'ייסרים על חשבון הבית, הארוחה הזו עלתה לנו 364 ש"ח לאדם לפני שירות. האוכל היה מעולה. השירות על הבר היה מצוין. שמחנו לראות פעם נוספת שגיל דהאן נכנס לתפקידו במשייה בזרימה טבעית וחלקה. שמחנו להיווכח שהוא מצא קונדיטורית מוכשרת מאד.

יש כאן עוד לא מעט מנות שארצה לחזור ולטעום הן מהתפריט הרגיל וכמתבקש מגיל דהאן גם מהספיישלים המפתיעים והיצירתיים. צ'נה תחת גיל דהאן מבחינת אוכל נטו הייתה אחת המסעדות הטובות בעיר לטעמי. משייה כך מסתמן בעיניי תהיה אף טובה ממנה. יתכן שכבר כעת בשלב מוקדם היא כזו. אחרי שתי הארוחות האלה במשייה 3.0 אני יכול לומר די בביטחון שמשייה של גיל דהאן היא הגרסה הטובה ביותר של המסעדה עצמה ושכנראה זו גם הגרסה הטובה והבוגרת ביותר של גיל דהאן כשף. כבר כעת יש כאן שידוך מוצלח מאד של שף מעולה עם קבוצת ניהול מקצועית וראויה. מאחל לו ולנו הסועדים שזה יהיה שידוך פורה וארוך שנים.

ארוחה שלישית כתוספת, מוצ"ש ספונטני, 24 במאי:

נכנסתי קצת אחרי 18:30 בלי הזמנה. גיל דהאן לא נכח אז קיוויתי לטוב. היה טוב. אפילו מאד. דידי מנהל הפלור זכר שישבתי אצלם כבר. ירדן הברמנית שירתה אותי יפה יפה על הבר (שלפחות עד 19:30 ישבתי בו לבד). גם בסוף הארוחה הייתה תפוסה של 60-65%. מתכתב עם מצב המסעדות בימים האלה. בהמשך הגיע סתיו הברמן לחיזוק (שהוא האיש ששירת אותנו בארוחה השנייה שתוארה למעלה).

התפריט ואחריו כרגיל הספיישלים שלבדם יכולים לתחזק מסעדה רגילה. יצירתיות בלתי נלאית.

ספיישל. סביצ'ה סרטנים, קראמבל בייקון, גארום עוף, שמן ליים. 92 ש"ח. איזה כיף שיש שפע סרטנים בימים האלה ושיש שפים שמכינים מהם מטעמים. יופי של מנה. קראמבל הבייקון ושמן הליים השתלבו נהדר עם הסרטנים הטריים (והנאים) כמו גם גארום העוף. הכוכב היה בשר הסרטן. השאר היו ברקע והוסיפו קיק ומרקמים. אומאמי מעודן ובוגר.

סשימי טונה, לצ'ה דה טיגרה, דוחן, שמן אורנים. 92 ש"ח. סשימי מענג של דג נפלא. תיבול מדויק ומחמיא שליווה את הדג ולא האפיל עליו. מנעד טעמים חמצמצים ומעט עשבוניים יחסית עדינים. משמח לראות איפוק שכזה במנות של גיל דהאן. זאת מגמת התבגרות ופוקוס מבורך. יופי.

על חשבון הבית. כנראה מנה שהיא חלק מצלחת הדגים הנאים. יש גם אלבקור טרי טרי אז למה לא? אלבקור זה דג אדיר והוא לא צריך הרבה. אני מת על המרקם שלו ועל הטעם. הוא בשרני ומהנה במיוחד לאכילה. כאן הוא הוגש בפשטות עם גארום הדרי מעודן ושמן עירית. עדין ונהדר.

ועוד מנה קטנה על חשבון הבית. תירס גמדי (58 ש"ח העלות בתפריט הספיישלים), קולי כובע הנזיר, סרירצ'ה, שום שחור. מנת גיל דהאן טיפוסית. ירק במיטבו עם הזלפות יפות של רטבים צבעוניים ומלאי טעם. תירס אליפות.

פיצ'י, סאלופ, בייקון, תרד, חמאת מיסו. 122 ש"ח. המינוס היחיד – ממש בקטנה – מרקם הפסטה שהיה טיפה יותר רך ממה שאני אוהב בפיצ'י טריה. כל השאר – נהדר. היו כאן 3 סקאלופ קטנים אבל כוכבי המנה היו רוטב חמאת המיסו והבייקון שהיה שפע ממנו. פשוט מענגים.

תפריט הקינוחים. טוב לראות שיש חידושים גם כאן מבית היוצרת של הקונדיטורית הצעירה שלהם תמר קימה.

לפני – צ'ייסר עם החבר'ה.

Caramelized Apple. קרמבל מלוח, קצף חלב, גלידת טימין. 54 ש"ח. קינוח מאד דומה לקינוח נהדר שאכלתי בזמנו בארוחת הקלוז'ר שלי בג'ורג' וג'ון לפני עזיבתו של תומר טל. תמר קימה הגיעה משם למשייה 3.0. לא יודע אם במקור היא הוגת הקינוח ההוא מג'ורג' וג'ון אבל מה זה חשוב. הוא פשוט מעולה. גם כאן. עבודת קונדיטוריה מרשימה של תפוח אפוי מקורמל נהדר בטכניקת חיתוך יפה. גלידת הטימין מוכיחה שוב שיש כאן קונדיטורית מוכשרת שמצטיינת גם בגלידות מרשימות. מרקם וטעם. ליווי מעולה לתפוח. מאד נהניתי.

קיבלתי גם 3 פטיפורים מהחבר'ה המאד חמודים. רמה גבוהה.

שמחתי לחזור חודשיים אחרי הארוחה הקודמת ולהיווכח שמשייה 3.0 ממשיכה להיות הגרסה הטובה ביותר של המסעדה הזו על שלושת גלגוליה. על אף העובדה שגיל דהאן לא נכח רמת הביצועים והטעמים של כל המנות היו מרשימים. עבודה יפה של צוות הטבחים. זו הייתה ארוחה משמחת שאחרי הצ'ופרים והמנות על חשבון הבית וכוס יין אחת (גזרה שדורשת לטעמי שדרוג במסעדה) עלתה 418 ש"ח לפני שירות. אכלתי המון ופונקתי יפה. אגב – יש כעת גם ארוחת טעימות (בחירת השף) בעלות 460 ש"ח בלי אלכוהול למי שחובב ארוחות בהפתעה. I'll be back. משייה 2025 היא ללא ספק אחת המסעדות הטובות בארץ היום.