אבנר שם פרטי.
ארז שם משפחה.
מודל יוני 75.
רווק.
תוצרת בי"ח סורוקה והעיר קרית גת.
גר בנחלת יצחק, תל אביב, בדירה שכורה.
עבדתי 10 שנים בחברה שעסקה בפרסום לעורכי דין ששכנה בשנותיה הראשונות בת"א ובשנותיה האחרונות בהרצליה פיתוח הלא מפותחת קולינרית. משנת 2017 עד ספטמבר 2025 עבדתי בחברה בתל אביב (איזה כיף) שעוסקת במידע עסקי על הייטק וסטרטאפים. אוכל בעיקר בתל אביב אבל משתדל לתייר 3-4 פעמים בשנה גם לאירופה (עם חריגה נפלאה בטוקיו) ולטעום מטעמים מקומיים.
כלכלן בהכשרה.
חילוני ואתאיסט.
למה בלוג אוכל?
כי אוהב אוכל. מאד. מכל הסוגים והטעמים. גם גורמה וגם פשוט.
אוהב לבשל. חושב שגם לא רע בזה…
מחפש עניין באוכל. אוהב לנסות מנות חדשות. טעמים חדשים. חומרי גלם חדשים. מסעדות חדשות.
מעריך מאד יצירתיות ומקוריות במטבח.
מעדיף ומשתמש בחומרי גלם איכותיים. בשר טרי. דגים ופירות ים טריים. ירקות טריים.
אוכל הכל. כמעט.
קרניבור בדימוס שכמובן עדיין מת על בשר טוב, רצוי מדיום מדיום רייר – אבל במידה, בלי להגזים בכמויות. הגיל והכולסטרול – אין מה לעשות… גם דגים טריים ופירות ים זה דבר נפלא. מה עוד? מזרח תיכוני. ים תיכוני. מערב אירופאי. צרפתי. איטלקי. ספרדי. מזרח אירופאי. תאילנדי. וייטנאמי. יפני. לטיני. אפריקאי. קאריבי. דרום אמריקאי. חריף (אפילו מאד). מתוק (במידה). מלוח. חמוץ. מר. אומאמי. כמו שאמרתי – כמעט הכל…
עוקב באדיקות אחרי אתרי אוכל, בלוגים, מדורי אוכל. מתעדכן במה נפתח. מה נסגר.
משתדל לנסות כל מסעדה מעניינת חדשה שנפתחה.
משתדל להזמין את המנות הייחודיות והמאתגרות יותר שיש בתפריטים.
משתדל להזמין מנות שלא ייצא לי להכין בבית בעצמי.
כשאני חוזר בפעם השנייה למסעדה, אני מזמין לרוב מנה שונה מזו שאכלתי בפעם הראשונה.
למה ביקורות?
כי אני אדם ביקורתי. כנראה שלעתים יותר מדי. אז זו תרפיה לא רעה עבורי להעביר ביקורות בכיף…
חוץ מזה, ביקורתיות זו לדעתי אחת התכונות היותר ישראליות שיש. הרי כולנו ביקורתיים.
אין אוהד כדורגל שלא רואה משחק ליגת אלופות ומשוכנע שהוא מבין טוב יותר מהפרשן החופר ההוא שזוכה לטייל בבירות אירופיות ומקבל על זה כסף.
אין גם חובב קולינריה שלא קורא טור ביקורת מתפייט ופלצני באתר/עיתון מסוים ומשוכנע שהוא היה כותב טור יותר מעניין וודאי הרבה יותר ענייני מאותו מבקר אוכל חופר שזוכה לארוחות חינם על חשבון העיתון ומקבל על זה כסף (לא יודע למה… משום מה עולה לי האימג' של ראש עגלגל, מקריח אם עיניים צרות מעט).
גילוי נאות:
לא חבר אישי של אף שף או מסעדן. אחרי שנים של כתיבה כאן וניהול משותף של קבוצת קולינריה בפייסבוק (פרלמנט קולינרי 1.1) יש כמה שלמדתי להכיר ולמדו להכיר אותי כחלק מביקורים חוזרים במסעדות שלהם. אנשים שכיף לי לקשקש איתם פה ושם על דא ועל הא ואף ללכת רכיל פה ושם על הביצה הקולינרית הטובענית. יש כאלה שלא מכירים אותי ואולי מזהים אותי. כל אלה לעתים מצ'פרים אותי במנה על חשבון הבית או בריפיל לכוס היין. זה קורה. למרות תרבות המשפיענות וה"לאכול חינם" או "חצי חינם" הבלוג הזה שהחל את ימיו בבלוגר באוקטובר 2014 והכותב בו לא מקבלים הזמנות לארוחות חינם אבל גם לא אומרים לא לצ'ייסר או למנה על חשבון הבית. אם היא לא טובה סביר שלא אסתיר את זה…
לא בקשר עם אף יצרן, משווק או גורם עסקי אחר שקשור לשוק המזון.
כל הביקורות וההמלצות הן אישיות בלבד. על פי טעמי האישי ורק טעמי האישי.
הערות לסיום:
הבלוג הזה נכתב בראש ובראשונה להנאתי האישית. אח"כ להנאת בני משפחתי, חבריי, מכריי וכל דיכפין.
הבלוג רחוק מלהיות פוליטקלי קורקט. הוא גם ממש אבל ממש לא שומר כשרות.
הוא גם לא משתדל להיות ידידותי לצמחונים ולטבעונים, אם כי יתכן ויהיו בו פה ושם מנות ומתכונים הולמים.
בקיצור – מי שמשהו בבלוג לא מוצא חן בעיניו זו בעיקר בעיה שלו…
אשמח לשמוע בכל מקרה הערות, הארות, ברכות, המלצות, תיקונים, עדכונים, גידופים ושיתופים.
שיהיה בתיאבון לכולם.
אבנר
תכנים וקשקושים נוספים אפשר למצוא לפעמים באינסטגרם שלי, בפייסבוק, וגם באתר/אפליקציה חדשה בשם Hungru.

לטייל ולאכול בחו"ל עם אמא מרים – פודית לשם כבוד
פוסט זיכרון לאשה נדירה – אחת ויחידה. אמא שלי האהובה, מרים ארז. 30.01.1938-17.04.2022. היות ועסקינן בבלוג של אוכל טוב ומסעדות אכתוב קצת על הצד הזה של אמא שלי. לא הצד המוכר והמובן מאליו. צד שאני לוקח עליו קצת אחריות אישית, ודאי בשנים האחרונות.

המינסטרונה הכי טוב בעולם – לזכרה של אחותי הגדולה רינת
היום 25 בדצמבר. בשביל כולם זה חג מולד. בשביל משפחתי זה קודם כל יום ההולדת של אחותי הגדולה רינת. היא הייתה אמורה לחגוג היום 56. ב-13 באוגוסט 2014 היא נפטרה ממחלת הסרטן. הרבה יותר מדי צעירה.